רש"ש על סנהדרין ד׳

1 גמרא מנין לר"ד שיצאה מב' מתים כו'. הן באהלות פ"ב מ"ו איתא ור"ד מב' מתים וכן שם לעיל מ"ב בלא תיבת שיצאה. ונ"ל דכלפי דאיתא בתוספתא רפ"ג הביאה הר"ש בפ"ב מ"ב דאר"י ל"נ ר"ע וחכמים על ר"ד שפירש מב' מתים שהיא טהורה עמ"נ על ר"ד שפירשה מב' רביעיות מב' מתים כו' להכי קאמר הכא שיצאה מב"מ לאשמועינן דאפי' לא יצאה רק חצי רביעית מזה וח"ר מזה ג"כ מטמאה וכרשב"י בתוס' שם דדוקא בכה"ג נחלקו ובבאה מב' רביעיות מב"מ אף חכמים מודו. וזהו שאמר ב' נפשות ושיעור אחד ר"ל דלא יצא מב' הנפשות רק שיעור א':

2 שם יכול בחלב אמרת י"א למקרא. פי' דחלב משתנה בסמיכות אבל חלב לא כדכתיב חלב צאן עם חלב כרים. שמעתי מפי המדקדק בעל ספר הל"מ ז"ל:

3 רש"י ד"ה קרנת. בחטאות כו' ובכבשה כו' ובשעירה דיחיד כו'. כצ"ל. ותימה שהקדים כבשה לשעירה שלא כסדרן בפרשה וכבר הרגיש בזה הא"ת הביאו המ"ש. וע"ש:

4 תד"ה ורבנן ירשיען. הגה"ה שעה"ג בשם מהר"ם משובשת:

5 תד"ה ורבנן נפשת. תימה כו' ל"ל תרי קראי כו'. לכאורה חד למגע וחד לאהל. והא דקאמר שם ור"ע לטעמיה הוא כפי' רש"י שם:

6 רש"י ד"ה ואל יוכיח. וכולם שמעתים ודחטאת העוף כו'. כצ"ל:

7 רש"י ד"ה דשני קרא. אותיות הקריה כו'. כצ"ל:

8 תד"ה לטטפת. ובירושלמי כו' וריו"ח בשם ר' ירמיה כו'. התוי"ט בפ' הנחנקין מ"ג הגיה ר' ירמיה בשם ר' יוחנן:

9 תד"ה כדרך. לכך מפרש ר"ת איפכא כדרך שזכורך בא ליראות כו'. כצ"ל:

10 תד"ה דרך בישול. והאי דקרי לצלי קדר בישול כו' ש"ה דכתיב ובשל כו'. אבל מה יענו להא דכתיב בפ' ראה גבי פסח ובשלת ובד"ה ב לה ויבשלו הפסח ומזה ילפינן בר"פ הנודר מה"מ דצלי בכלל בישול. ומן המקראות הללו יקשה ג"כ לפי' הפר"ח בריש הל' בב"ח בגמרא זו: